הספר "נקודה" מספר בהומור על מחלת ילדות (אבעבועות רוח) שצצה במפתיע, על הסקרנות שהיא מעוררת וההתמודדות עימה,  עד שבסוף היא נעלמת (ולפעמים  חבר אחר היא מבקרת).

בַּבֹּקֶר כְּשֶׁקַּמְתִּי, גִּלִּיתִי הַפְתָּעָה:
עַל הַיָּד הַקְּטַנָּה שֶׁלִּי צָמְחָהּ לָהּ נְקֻדָּה.
אֵיזֶה כֵּיף! נְקֻדָּה כָּזאת חֲמוּדָה,
עֲגֻלָּה, אֲדֻמָּה וּשְׁמַנְמַנָּה.
אַחַר כָּךְ נִבְהַלְתִּי נוֹרָא – אוּלַי זֶה רַק חֲלוֹם,
וְאֵין שׁוּם נְקֻדָּה?

שִׁפְשַׁפְתִּי חָזָק אֶת הָעֵינַיִם, וּבִמְקוֹם אַחַת – גִּלִּיתִי שְׁתַּיִם…
שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת אֲדֻמּוֹת וַעֲגַלְגַּלּוֹת, שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת כָּל כָּךְ יָפוֹת.

עומר וניצן גולדברגר

שמי מיכאל ואני ודינה אשתי הורים לארבע ילדים. כשנכתב הספר היינו הורים לשניים: עומר וניצן. כשקרה המקרה עומר היה כבן שלוש וניצן כבת שנה וחצי. בגילאים האלה הילדים סוף סוף ישנים לילות בלי הפסקה, נגמלים מחיתולים והולכים למעון…

כשהם הולכים למעון הם חוזרים חולים, עד שמתחזקת המערכת החיסונית שלהם. אז בוקר אחד קמנו כולנו ובאמת גילינו נקודה על היד של עומר. אחר-כך גילינו עוד אחת ועוד אחת ועוד ועוד. כל הגוף של עומר היה מלא בנקודות. אני זוכר את עצמי בתור ילד בן שש, מכוסה בנקודות אדומות מכף רגל ועד ראש, אני זוכר שהחום היה נורא, אני זוכר שגרד לי מאוד ואני זוכר שהתביישתי לחזור לכיתה מכוסה כולי בנקודות אדומות, המורה לריתמיקה הייתה צריכה לכנס את כל הכיתה ולהסביר שמיכאל היה חולה ושעוד מעט הוא יראה בדיוק כפי שנראה לפני המחלה.

כנראה שכשראיתי את הנקודות על עומר חשתי רצון לסגור חשבון עם המחלה הישנה שלי. עומר לא סבל כפי שאני סבלתי, כנראה בפרספקטיבה של ילד הכל נראה יותר ארוך ויותר קשה. אנחנו השתדלנו להנעים לו את הזמן, התייחסנו לנקודות כמו חברות ותיקות, הרי גם חברות ותיקות לפעמים קצת …. מציקות.

וכפי שקרה בסיפור הנקודות האדמדמות נדדו מעומר אל אחותו הקטנה ניצן. דינה ואני חילקנו בינינו את חופשת המחלה של הילדים … בזמן ששהיתי איתם התחיל הסיפור להיכתב בראשי, בהתחלה ניסיתי להתעלם ממנו כי אני סופר-חובב רציני (בפני עצמי בכל אופן) של סיפורי מדע בדיוני, אולם הסיפור קנה לא אחיזה במוחי ומשם הדרך אל ידי ואל דף הנייר הייתה קצרה. כל זה קרה לפני כשבע שנים כאמור, אני העברתי את הסיפור בדואר אלקטרוני בין חברים, בין הגננות של הילדים ונודע לי שהורים וילדים אוהבים אותו. יש שהדפיסו את הסיפור בבית על דף 4A והקריאו. פעם שהגעתי לעבודה הצביעה עלי אחת מהעובדות איתי והראתה לבנה ש"הנה הסופר שכתב את הסיפור נקודה". דינה אשתי וחברים אמרו שכדאי לי לבדוק אופציה של הדפסת הספר.

מהר מאוד גיליתי שכותבים צעירים בארץ נתונים במין פרדוקס, ממש מלכוד-22 מוכנים להוציא ספר שלהם לאור רק אם הם סופרים מוכרים, הם סופרים מוכרים רק אם יצא ספר שלהם לאור.

הסופר מיכאל גולדברגר

כשהגעתי לאחת מההוצאות הגדולות שאל העורך  הראשי את עורכת המשנה שישבה מולי:

האם את יושבת מול דוד גרוסמן?
לא.
מאיר שלו?
לא.
אז …תגידי לו שאנחנו לא מעוניינים.

לעומת זאת כל ההוצאות בתשלום שמחות לקבל את הספר ולהדפיס אותו "בא הערב, נדפיס אותו" סח לי מישהו בטלפון כששאלתי אותו אם הוא הוצאת ספרים. זאת הסיבה שדחיתי את הוצאת הספר במשך שנים, עד שהגורל זימן לידי את הכתובת של הוצאת אוריון. כמה פגישות אח"כ כשהשתכנעו בהוצאה שאני מבין לקראת מה אני הולך התחלנו לעבוד על הספר.

אחד הדברים הראשונים שהבנתי הוא שזאת לא הולכת להיות משימה פשוטה, מי שמפנטז על מהדורות על גבי מהדורות כנראה לא מבין למה הוא נכנס. רוב ההוצאות גוזרות פעמיים קופון על מי שרוצה לפרסם ספר, הוא גם משלם עבור התהליך וגם לא מקבל את כל הספרים. לכן יש לשים לב טוב מאוד איזה חוזה הוצע לך. אחרי שמלאכת ההוצאה לאור הסתיימה מגיע שלב ההפצה והמכירה, אם  עד עכשיו היה קשה, מעכשיו יהיה הרבה יותר קשה.

אני כותב הרבה סוגי סיפורים, מעט מהם הם ספרי ילדים. ההחלטה להוציא לאור דווקא את נקודה הייתה מכיוון שנראה היה לי שעם הספר הזה יש לי הרבה יותר סיכויים לחדור לשוק. מה שעניין אותי בכל הסיפור הוא החדירה לשוק, אני לא מתפרנס מכתיבת ספרים ולכן לא תלוי ישירות במכירת הספרים. חשבתי שלספר יש סיכוי טוב להשתלב בין ספרי ילדים אחרים, אפילו ספרים מהמוכרים יותר.

איך מגיעים לדבר כזה? לזה אפשר להגיע רק עם חשיפה, איך מגיעים לחשיפה? היום נראה לי שהדרך הטובה ביותר להגיע לחשיפה היא רשת האינטרנט. לכן שלחתי העתק של הספר לכל מי שאני מכיר, ביקשתי מי שאני מכיר שישלח לכל מי שהוא מכיר. לי זה לא עולה כסף, אם מישהו ירצה להדפיס את העותק זה מצויין, אם ירצה לקרוא ב EBOOK נהדר ואם ירצה לקנות עוד יותר טוב. אני את שלי השגתי.

להורדת הספר "נקודה" למחשב שלך בפורמט PDF – לחצי כאן
להזמנת הספר ניתן ליצור קשר עם דינה- 0523569095
או מיכאל- 0528747193
הסופר מיכאל גולדברגר michael.y.goldberger@gmail.com

סביבון סוב סוב סוב

סביבון סוב סוב סוב
חנוכה הוא חג טוב,
חנוכה הוא חג טוב
סביבון סוב סוב סוב.
סוב נא סוב סוב סוב

אוסף שירי חנוכה

להוריד למחשב כקובץ וידאו או כקובץ מוסיקה MP3

פרפר נחמד – גברת קרש ואדון מערוך

שירי חנוכה עוזי חיטמן חני נחמיאס

סיפור חנוכה – המחשה

"גן ילדים הוא מקום שבו ילדים לומדים דברים תוך כדי עבודה. כשהם בונים מגדל מלבנים הם לומדים תוך כדי בנייה על הכוחות שגורמים למגדלים ליפול או לעמוד; כשהם מציירים הם לומדים על הדרך שבה צבעים מתערבבים זה עם זה. בדרך כלל הם עושים את זה באמצעות שיתוף פעולה, והם מתפתחים מבחינה יצירתית ומבינים באיזו דרך צריך לחשוב כדי להתפתח.

עם זאת, ברוב מערכות החינוך, לאחר שלב גן הילדים, ילדים מגיעים לבית הספר, יושבים על כיסא ליד שולחן, עושים שיעורי בית ומקשיבים להרצאות פרונטליות. לא מעודדים אותם להתפתח מבחינה יצירתית. וזה רע מאוד, כי בעולם של היום חשוב יותר מאי פעם ללמוד לחשוב בצורה יצירתית. מכיוון שהחברה מתפתחת בקצב כה גבוה, לא מספיק להשתמש בעובדות ובכישורים המסורתיים שנלמדים בבתי הספר היום, כי בעתיד ייאלצו אנשים להתמודד עם מצבים משתנים. בדיוק מהסיבות האלו אנחנו רואים במודל גן הילדים את המודל הטוב ביותר לחינוך של אנשים ולמעשה לדרך הטובה ביותר לחיות".

מיצ'ל רזניק, יהודי יליד פילדלפיה המעיד על עצמו שחינוך והנחלתו לאחרים היו הערכים החשובים בבית הוריו, עומד היום בראש קבוצה במעבדת המדיה של MIT, המגדירה מחדש את מושג החדשנות בכל יום ויום. על מה שעושה הקבוצה מרמז שמה: "גן הילדים הנצחי" כאשר הכוונה היא לפרויקטים שמטרתם היא לספק וליצור כלים שיעזרו לפיתוח היצירתיות.

המעבדה מעודדת יצירה תוך כדי מחשבה  - "צורת החשיבה הזאת… מאפיינת את מה שאנחנו רוצים לעשות עם ילדים – לגרום להם ללמוד באמצעות שילובם בתהליך של יצירה, דבר שלרוע המזל כמעט שלא קורה בבתי ספר יסודיים רגילים".

פרויקט ידוע שפיתח רזניק עוזר לדעתו לילדים לפתח את היצירתיות שלהם באמצעות שילובם בתהליך של יצירת והרכבת לגו אלו מורכבים מאבני לגו חכמות הניתנות לתכנות ומאפשרות לילדים לבנות "מודלים" הרבה יותר מורכבים מכפי שניתן לבנות באמצעות קוביות לגו רגילות. למוצר המסחרי קוראים Mindstorms  ותוכלו לראות כאן דוגמא למה שאפשר לעשות עם הלגו הזה…

פרויקט אחר של ריזניק היא תוכנה לילדים בשם Scratch שנמצאת במערכת הלימודים בבית ספר יסודי בצפת (לאתר בית הספר). Scratch היא פלטפורמה ליצירת סרטונים, אנימציות וסרטים אינטראקטיביים, המאפשרת לילדים שאין להם ידע מוקדם בתכנות ליצור בצורה פשוטה סיפורים תוך שימוש במגוון רחב של כלים.

"עם Scratch לא מכריחים ילדים לדעת אם צריך להשתמש בסוגריים רגילים או מרובעים למשל. זה פשוט. כמו להרכיב לבנים של לגו…  העובדה שהילדים אינם נדרשים לדעת לכתוב קוד מנטרלת אצל רבים מהם את החשש להיכשל במשימה ופותחת פתח ליצירה אישית משמעותית שברבות הימים תתפתח גם לתחומים אחרים".

פרויקט Scratch הצליח אפשר לומר בגדול. עם יותר מ-ממיליון הורדות, ותורגמה ליותר מ-40 שפות, ובהן גם בשפת הקודש - עברית. יותר מ 400 אלף יצירות שנוצרו באמצעותה הועלו לרשת. ובכלל מידי יום מועלים לרשת 1,500 יצירות חדשות (רוב המשתמשים הם בני 12 ו 13).

Scratch ו-Mindstorms  הם לא המשחקים החכמים היחידים בשוק, חברות צעצועים מחדירות יותר ויותר יישומי היי-טק למוצרים שלהן. אבל מהצד השני אם אתם ממהרים לקנות צעצוע כזה לילד "כי זה יהפוך אותו לחכם יותר" וכיוצא בזה כדאי לכם לדעת כי מומחים אומרים שהערך החינוכי של בובה ממוחשבת אינו בהכרח גבוה.

מומחים מזהירים את ההורים שלא להסתנוור מהטכנולוגיה המתקדמת שבצעצועים הללו. במקרים רבים, יותר משהצעצוע מלהיב את הילדים עצמם, הוא מפתה את ההורים למחשבה שצעצוע טכנולוגי יקדם את התפתחות הילד והשתלבותו בלימודים.

"שבב חכם שמותקן בגוף של בובה מסוימת לא הופך אותה בהכרח לצעצוע לימודי", הדגישה הילרי רטינג, עורכת אתר הצרכנות הטכנולוגית "טכנוקופיה". רוב האנשים, לדבריה, מכנים בובות פרבי צעצוע חכם, אף שאין בה שום תועלת לימודית. "קופסת צבעים ופלסטלינה ב-16 דולר יקדמו את ההתפתחות של הילד הרבה יותר מבובת פרבי שמחירה 60 דולר", אמרה רטינג.

גם דיאן קרדינאלה, מאיגוד יצרני הצעצועים, מסכימה עם טענה זו. לדבריה, נוסף על כך שרוב הצעצועים האלקטרוניים כלל אינם חינוכיים, כמה מהם עלולים להשיג תוצאה הפוכה. כדוגמה היא מתארת מקרים שבהם צפצופי רובוטים והבהוב נורות של צעצועים גרמו לילדים נזקים רגשיים.

"הילדים זקוקים למגוון רחב של אפשרויות, הם צריכים צעצועים טכנולוגיים, בובות פרווה, לבני משחק ומכוניות צעצוע, צעצועים שהם יוכלו להפעיל, ולא רק כאלה שפועלים רק על פי פקודות המחשב" אומרת קרדינאלה.

———————————————————————————-

1. את צעצועי הלגו ניתן לקנות דרך: רובוטק טכנולוגיות, אפק 13, איזור תעשיה ראש העין, טל: 03-9004111 הם הנציגים של לגו בישראל ובאתר שלהם.

2. האתר של אורן צוקרמן - תלמידו של פרופ' מיצ'ל רזניק ומיישם השיטה שלו בישראל.

]]> http://kaveret.org/blog/2010/05/21/gan-yeladin-forever/feed/ 0 http://kaveret.org/blog/2010/01/11/%d7%98%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%96%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%9a/ http://kaveret.org/blog/2010/01/11/%d7%98%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%96%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%9a/#comments Mon, 11 Jan 2010 16:40:12 +0000 ‫regoplus‬ http://kaveret.org/?p=30 לקרוא את ההמשך ←‬]]>

לשלט של הילדים נוספו לאחרונה שלושה ערוצים – הופ! ילדות ישראלית, Jim Jam ודיסני – שאמנם מתיימרים להציע תכנים בטוחים ומוקפדים יותר, אך חלקם גובים על כך תשלום בכסף וכולם בזמן צפייה

פורסם בכלכליסט

בסביבה הדינמית של הפקות, טאלנטים לוהטים ורייטינג בלטו עד לא מכבר שלושה ערוצים שפנו לילדים. הופ! שלט על שעות הצפייה של בני שנה עד 6, בעוד שערוץ הילדים וערוץ לוגי חלשו על הבוגרים. בין לבין צצו בייבי, לולי וניקלודיאון, וגם ג'טיקס ופוקס קידס, שכבר ירדו מהמרקע.

לפני ארבעה חודשים הושק בישראל ערוץ דיסני, כחלק מחבילת הבסיס ב־yes ובתשלום ב־HOT. בשבוע שעבר נחת פה המותג הבינלאומי Jim Jam המשודר רק למנויי yes, וביניהם הושק האתר הפרו־ישראלי הופ! ילדות ישראלית, המשווק בתשלום לכל המנויים. האם הילדים זקוקים לכל כך הרבה ערוצים? כנראה שלא. החוט המקשר בין שלוש האפשרויות החדשות הם דווקא ההורים, שכן כל אחד מהערוצים חרת על דגלו הבטחות למשדרים מוקפדים שהורים רבים אפילו יסכימו לשלם בעבורם.

מתוך "צומת ג'ונגל" בערוץ דיסני. התוכנית מלמדת על אהבת חיות ופתרון בעיות

"אנחנו לא ממתגים את הערוץ שלנו כחינוכי. התוכן לא משתלב ישירות עם מערך הלימודים בבית ספר, אלא נותן לילד הנאה בסביבה בטוחה", אומר ווין דנספורד, מנכ"ל ערוץ Jim Jam. "הערוץ והתוכניות בנויים כך שהם תורמים למהלך ההתפתחותי של הילד הן מבחינה חברתית והן מבחינה רגשית. פסיכולוגים מארצות הברית ומבריטניה עובדים איתנו על התכנים ועל הערוץ. התוכן, למשל, שם דגש על האינטראקציה בין ההורה לילד, ומלמד אותו לזהות את החשיבות שבחברות ובעבודת צוות", אומר דנספורד.

גם לערוץ דיסני תועלות חינוכיות, כך על פי דבריה של תמי לנדסמן, מנכ"לית ערוץ דיסני ישראל. "בערוץ יש תמהיל נכון של ערכים וכישורים, עטופים בהמון כיף: התוכנית 'פו הדב' מלמדת על כישורים חברתיים, התוכנית החדשה 'צומת ג'ונגל' מלמדת על אהבת חיות ופתרון בעיות, ו'מועדון החברים של מיקי מאוס' מלמד כישורים דידקטיים כמו מספרים, צורות וצבעים. בני נוער ימצאו מסרים וערכים של חברות, משפחתיות ורצון להגשמה עצמית ב'זאק וקודי' וב'האנה מונטנה'".

את הגושפנקה הסופית לכך שהטלוויזיה היא מוסד מחנך נותן תמיר פאול, בעלי ומנכ"ל ערוץ הופ: "כמו שהורה מעביר דנ"א וגנים לילדיו, כך הערוץ מעביר דנ"א תרבותי. אמנם לא נורא אם הילד לא יכיר את 'עגלה עם סוסה', אבל זה יהיה נהדר אם כן. ערוץ הופ ילדות ישראלית לא מקבע את הילדים למסך למשך 20–25 דקות, אלא מדי דקה וחצי יש שיר או סיפור אחר. זה ערוץ שיכול לשמש יותר כרקע, ולכן מתאים להורים שמגבילים את שעות הצפייה של ילדיהם, או לגננות שזקוקות לכמה דקות של מעבר בין פעילויות".

למה הקמתם ערוץ נוסף ולא שילבתם יותר תוכן בערוץ הקיים?

פאול: "בקבוצות מיקוד אישיות שעשינו התברר שהילדים לא מכירים שירים וסיפורים שאנחנו גדלנו עליהם והם חלק מהתרבות המקומית. התחלנו פרויקט ילדות ישראלית בהופ, וההיענות היתה חמה. מתברר שענינו על צורך של ההורים. הופ הוא ערוץ בסיס, אך היום המודל אחר, ולכן הערוץ החדש הוא בתשלום".

בשני הערוצים האחרים בסיס התכנים מוכר. ב־Jim Jam מובילים את השידורים בוב הבנאי, ברני וחבריו ועולמו של טל – כולם כבר שודרו בעבר בערוץ הופ וזכו להצלחה, ואילו ערוץ דיסני ראה לנכון להיכנס לשידור בישראל אחרי שתוכניות כמו "האנה מונטנה", "חבריי טיגר ופו" ו"נדב ידי זהב" זכו להצלחה, והחליט להציע את המכלול השלם.

שירים בלי חוט מקשר

כל אחד משלושת המנהלים בטוח מאוד במוצר שלו, אף שברקע כבר נשמעות טענות על כך שהופ ילדות ישראלית הוא "אוסף של שירים שאין ביניהם חוט מקשר", או שערוץ Jim Jam "מותג כערוץ ללימוד אנגלית, רק כי זה נוח יותר ולא מצריך להתאים את התכנים לישראל". על השאלה איך יתמודדו הצופים הצעירים עם עומס כזה של גירויים הם כבר חלוקים. דנספורד טוען שיש מקום לכולם: "אין פה ניסיון לנצח, אלא רק לשבת לצד ערוצים אחרים. זה מה שעשינו בשווקים אחרים וזה עבד מצוין". לנדסמן לעומתו סבורה שתחרות היא דבר טוב ובונה, וטוענת: "עם כניסתו של המותג זכה עם ישראל בתוכן איכותי ומוקפד שמתאים לקהל הישראלי". פאול ממקם את הערוץ שלו בין קודמיו ואומר: "הופ ילדות ישראלית מאזן את הצפייה בערוצים האחרים".

מסתבר ששיווק באינטרנט זה משחק ילדים. באמצעות משחקי רשת, חברות גדולות משווקות חטיפים, ותמורת עגבניות מצויירות – ילדים קונים מוצרים אמיתיים בקניון וירטואלי. כך הפכו משחקי האינטרנט לאמצעי לקידום מכירות לילדים

פורסם בערוץ צרכנות ynet

מה בסך הכל ילדים רוצים? ממתקים, חטיפים ולשבת שעות מול המחשב ולשחק. וגם שייכות, ואולי קצת להרגיש טוב עם עצמם. המאווים הללו הם אולי חלקיים מאוד וסטריאוטיפיים להטריד, אבל הם ניצבים יחידים, ברורים ונחשקים לנגד עיניהם של אנשי השיווק.

הילדים של היום נולדו עם משחק אינטרנט ביד. אנגלית אינה מכשול עבורם, כי הם מדברים בשפה הבינלאומית: שפת משחקי הרשת. במגרש המשחקים הזה, בו הילד הוא ריבון לעצמו והורה לא נראה באופק, רוצות לשחק חברות מסחריות גדולות.

• תופעה: בני נוער משווקים מוצרים לבני נוער

הן מבקשות לחסוך מעצמן קמפיינים מחסלי תקציבים, על-ידי השקעה באדוורגיימס: משחקים מבוססי רשת כמקדמי מכירות, או כפי שאנשי השיווק מגדירים זאת, משחקים יוצרי אווירה, הזדהות ונאמנות למותג.

בעבר, חברות נהגו לחלק תקליטור בקופסת דגני הבוקר שלהן, עליו נצרב משחק שדרש מבן דמותו המשחקי של הילד לאסוף כמה שיותר אריזות דגני בוקר מצוירות, כמה שיותר מהר. כשאתרי החברות השתכללו, אותו משחק צץ באתר של חברת הדגנים ולצידו לבלבו משחקים רבים נוספים. הכל כדי שהילד ידבק לכיסא ויתמכר למותג, סליחה למשחק. אבל הילדים נטשו את המשחקים הסוּפר שקופים האלה מהר מאוד.

בשטראוס עלית, שלאחרונה יצרה דמויות פייסבוק שנקראות "עליתים", השיקו לפני כחודש את אתר המשחק "מיקמק", עבור מבצע לגרסה חדשה של החטיף צ'יטוס. לטענתם, הם מצאו דרך כיצד להדביק את הילדים לאתר, והם עושים זאת באמצעות מורשת שהנחילו הוובקינז.

הוובקינז, כך יודע כל הורה, הן בובות שקונים בחנויות צעצועים. על הבובה מצוי קוד כניסה לאתר. באתר מככבת בת דמותה הוירטואלית של הבובה, ועל הילד להאכיל ולהלביש ולקנות לה דברים כטמגוצ'י בשעתו. ולמרות שכולו באנגלית, ילדים יכולים לבלות באתר הזה שעות, וזה בדיוק מה שהריחו בשטראוס עלית.

אם תקנו יותר צ'יטוס תקבלו יותר קודים

"בעולם החדש, ילדים כבר לא צופים בטלוויזיה שעות, אלא יושבים מול האינטרנט", מסבירה אריאלה שיפנבאור-וייס, מנהלת שיווק בשטראוס פריטו ליי, את הקרקע שהיוותה מצע גידול לאתר.

"הרשת היא עולם מאוד מובן להם, ולכן כל חוויית המותג צריכה להתקדם ביחד עם הטכנולוגיות הללו. החלטנו לעמוד בחזית התופעה הזאת, כי עד עכשיו היו אתרים כאלה רק באנגלית. כדי לשחק באתר שלנו, קונים חטיף צ'יטוס קפיצים. בדופן השקית ישנו קוד שאותו מזינים לאתר, ואז מטפלים בבובת מיקמק ויכולים גם לשחק, וגם לזכות בפרסים".

בניגוד לוובקינז, שם כל המטרה ברכישת הבובה היא לשחק באתר, כאן האתר משרת את הקנייה. יש מדרג של פרסים. קוד משקית אחת בלבד מעניק פרס מסוים, אבל החל מהקוד ה-4 שהילדים אוספים, נפתחות בפניהם אופציות נוספות לפנק את הבובות שלהם בבגדים וחפצים מרובים יותר "ובפעילויות יותר נחשקות", לפי אריאלה. "נוצרת סינרגיה בין הילד לדמות שייצר. יש לי ילדה בת 7 שמבלה שם שעה שלמה. הרבה מדי זמן".

הילדים המתמידים גם מקבלים קופונים הביתה שמזכים אותם באריזות צ'יטוס נוספות שישדרגו את מעמדם באתר, ובמתנות אחרות, שאינן וירטואליות. בטווח הקצר, המכירות של צ'יטוס עולות. אבל מה בטווח הארוך?

.

"החיבור הוא דרך החוויה, מסבירה אריאלה "אם היא טובה, מעצימה ומערבת, היא תותיר רושם חיובי וכיפי שיתקשר עם המותג. אבל יש גם סיכון באתרים האלה – אם הוא לא מתפקד ויש בו תקלות הוא עלול ליצור תוצאה הפוכה. זה מדיום מהיר ומסוכן, אבל ילדים ובני נוער חיים שם".

איך הילדים שמעו על הקמפיין? ובכן גם דרך קמפיין אינטרנטי, אבל בעיקר הודות לשקית המוצר, שעוטרה בסטריפ שבישר על האתר. נראה כי מדובר בשיטה מתוחכמת פי כמה מוובקינז: החטיף כאמצעי מדיה חזק, שבישר על המבצע לאלפי ילדים שקונים צ'יטוס. רק משום מה, צ'סטר הצ'יטה, שמזוהה עם המותג, הוא לא הדמות שהילדים מתבקשים "לטפח". הסיבה היא כנראה שהאתר עצמו לא נבנה על-ידי שטראוס, שקנתה אותו במחיר מציאה.

"הדמות שלו שם, אבל ברקע", אריאלה מתנצלת. "בעולם החדש צריך להיזהר עם חשיפת יתר למותג. אם עוברים גבול מסוים, זה יוצר סלידה. חייבים למצוא את המינון הנכון, לא לתקוע את המותג בכל מקום. הנה, למשל, תוכן שיווקי היה פעם לגיטימי, והיום הוא מייצר אנטגוניזם, כי אנשים מזהים את זה ומתעצבנים על זה. העולם הוירטואלי של מיקמק נקי ולצ'יטוס יש איזו פינה שם".

קלאב פינגווין: 100 שקל לבובה, ואפשר לאסוף 60 כאלה

לצד המיזם הזה, בובות חדשות מאיימות להשתלט על עולמם של הילדים ולהחליף את הוובקינז: הקלאב פינגווין, שהחלו כדמויות וירטואליות באתר שנרכש על-ידי דיסני ב-2007 ב-350 דולר בלבד וכיום הוא שווה מיליונים.

לאפייט, נציגת דיסני בישראל תמכור מעל 60 סוגים של בובות פינגווין כאלה. כל בובה תעלה 100 שקל ותכיל, כמו הוובקינז, קוד כניסה לאתר. אבל רק מי שיירשם לאתר במחיר של 5.90 דולר, יוכל ליהנות מאפשרויות מתקדמות. ואפשר גם לרכוש בובות מחמד לפינגווין (!) ב-60 שקל לחתיכה, ואפשר לאסוף את כולן.

(צילום: רויטל אקילוב)

לא פלא, אם כך, שחברות מסחריות רוצות לבצוע לעצמן נתח מהטירוף הזה. ילדים היום חיים בעולמות וירטואלים "אומרת דלית רוזן מדיפלומט והאישה מאחורי המיזם "הקניון של היינץ". "וגם המשחקים שלהם וירטואליים. המטרה שלנו היא לקשר בין העולם האמיתי לוירטואלי".

קוראים על סלבס ועל קטשופ

לכן ב-2009 בהיינץ התחילו "לתקשר לילדים", כפי שמכנים זאת בעגה השיווקית. בתחילת השנה היינץ לקחו חסות על הסדרה "האי", והבקבוקים שלהם נמלאו במדבקות שאפשר היה לקלף. בקיץ אנשי המותג ערכו פעילויות בבריכות ברחבי הארץ, וגדשו אותן בקירות טיפוס ומתקנים מתנפחים. "אבל אין מה לעשות – הילדים באינטרנט", אומרת רוזן.

"אז הקמנו את אתר היינץ-קידז בפורטל המוביל לילדים שנקרא טיפו. לקחנו שם חסות על כל עולם הסלבס הבינלאומי,כך שכל כתבות הסלבס שם מובילות לאתר של היינץ כל ילד שגולש בטיפו וקורא כתבה בינלאומית, נכנס אוטומטית לאתר שלנו".

למה סלבס?

"ילדים קוראים את זה בכל מקרה. היינץ הוא מותג בינלאומי, שנמצא ב-200 מדינות בעולם ואך טבעי שניקח חסות על משהו בינ"ל. זה תוכן שילדים אוהבים.

"יש בו גם אזור עם ידיעות היינציות למשל 10 דברים שלא ידעתם על היינץ, וגם הוא כולל סלבס, כמו וידיאו של מיילי סיירוס שחולה על היינץ משפריצה לעצמה בטירוף קטשופ היינץ ישר לפה. זה מתחבר מעולה".

קטשופ היינץ כקונסולת Wii

מסתבר שאלפי ילדים קוראים ומדרגים את הכתבות האלה. כל שבוע עולה כתבה כזאת, וגם מתכון עם קטשופ, שכולל דברים שילדים אוהבים לאכול. יש גם את השטאנצים הרגילים: הורדות לאייסיקיו, למסנג'ר ושומרי מסך, וגם משחקים שמתגוונים, אבל בהיינץ משתדלים להדביק את הקצב ומדי פעם מעלים משהו שהאחים שלהם לא ראו כבר ב-2004.

"ברבעון השני של 2009 עלה לראשונה בישראל משחק מצלמה", מספרת רוזן. "הילדים נתבקשו לקנות קטשופ היינץ ומצלמת הוובקאם זיהתה את התווית הייחודית של הקטשופ, והילד יכל לשחק מול המצלמה ובאמצעות הבקבוק, להקפיץ עגבניות מחנות לתוך משאית. זה נחמד – אתה קונה מוצר ב-10 שקלים והוא הופך לקונסולת Wii".

אבל כמעט כמו אצל ילדי שנות ה-90 – מגנט הילדים הכי גדול באתר הוא הקניון. "ילדים תמיד משחקים באינטרנט ולא יוצא להם מזה שום דבר", טוענת רוזן. ":באתר שלנו, הנקודות שהם צוברים במשחקים מומרות לעגבניות, שהן כסף וירטואלי שאפשר להשתמש בו בקניון הוירטואלי".

קונים בגדים אמיתיים תמורת עגבניות וירטואליות

הקניון הוירטואלי הוא מיזם מחוכם, דרכו היינץ יכולה למשוך מפרסמים אחרים שיקנו מקום באתר, ודרכו ילדים שאינם מחזיקים בכסף משל עצמם ובטח שלא בכרטיס אשראי, יכולים להתנסות ברכישה אונליין.

"יש בו חנויות ממותגות יפהפיות", היא מסבירה. "יש שם חנות של קדס קידס, חנות סופרגול קלפי וחולצות כדורגל, חנות של כרמית, חנות משחקי מחשב וחנות אופניים ועוד מעט יפתחו שם גם מסעדה ובית קולנוע -כלומר, כל מה שילדים מחפשים בקניון".

דברי אלי במספרים.

"ילדים נמצאים באתר זמן ממושך יחסית, של 9 דקות לגלישה. כבר למעלה מ-100 אלף ילדים נכנסו לאתר, למעלה מ-50 אלף ששיחקו במשחקי היינץ, למעלה מ-20 אלף שזכו בעגבניות וקרוב ל-900 מתנות שנרכשו בקניון ונשלחו לילדים. ואנחנו רק בגל הפרסום השני לאתר, שקיים כבר מאוגוסט".

מה ממוצע הגילאים שגולש באתר?

"האתר מתוקשר בעיקר לגילאי 12-8, אבל גולשים בו גילאי 14-6 ויש גם גדולים יותר: מי שרכש את המחשב הנייד בקניון של היינץ היה בחור בן 19".

הקניון הוירטואלי: לילדים כיף לקנות לבד

הקניון הוא דרך שיווק מתוחכמת מאוד. הילדים זוכים בעגבניות ומקבלים סוכריות, ובדרך, כך מקווים בהיינץ, מפתחים נאמנות למותג. על השאלה: האם ספגו ביקורת על שהם מעודדים ילדים לצרוך, רוזן עונה ב"לא" מודגש.

"אנחנו לא נותנים הנחה, ואין אצלנו הגרלה וזאת לא תחרות מול ילדים אחרים. הילד פשוט משחק ואז 'קונה' לעצמו מתנה", היא מתעקשת. "ככה יוצא לו משהו מפעולה שבמילא היה עושה.

"ועוד יותר מזה, ילדים שנכנסים לחנות בקניון יכולים לתת עגבניות גם כתרומה לקהילה ולרכוש באמצעותן בקבוק קטשופ. על כל בקבוק שילד רוכש, היינץ שולחים 2 בקבוקים דרך ארגון לתת לילדים שלא יכולים לקנות קטשופ לעצמם כי עבורם זה מותרות. והרי יש ילדים שלא אוכלים בלי קטשופ. וכן, הילדים בהחלט מוותרים על פרסים עבור עצמם ונותנים את העגבניות האלה כתרומה לקהילה".

גם התרומה היא עוד דרך לשווק קטשופ.

"לא, כי אין לי כוונה להפוך את הילדים הנתרמים ללקוחות עתידיים. אני רוצה לעזור להם לאכול טוב. כל אחד תורם מה שהוא יכול, אנחנו משווקים קטשופ אז אנחנו תורמים קטשופ".

אלו מתנות יכול הילד שלכם לקנות באתר? לאלה שמחפשים את הסיפוק המהיר: זוג קוקיות לשיער עולות 120 עגבניות. יש את אלה שישקיעו בבובת טיי שעולה 500 עגבניות, והדפסה אישית על חולצה שעולה כנ"ל. למשקיעים יש דגמ"ח בנים שעולה 1,200 עגבניות. או זוג כרטיסי VIP ל-yes פלאנט באמצע השבוע תמורת 1,500 עגבניות. ולדוחי סיפוקים: חנות אופני טרקס עכשיו במבצע: 3,000 עגבניות יביאו לכם גם אופניים וגם קסדה עם נצנצים.

"הפעילות הזאת מאוד מתחברת למגמה החווייתית ששולטת היום בעולם השיווק", אומרת רוזן, " הרי ילדים בדרך כלל קונים עם ההורים ופה הם הרוויחו כסף במו ידיהם ויכולים לקנות מה שבא להם. יש דברים שקונים לבד ואז בכלל יש סביבם טירוף כמו הסופרגול, אבל גם כיף לילדה לקנות לעצמה שמלה מהממת".

קדס קידס: פונים להורים וילדים

ושמלה כזאת אפשר כנראה לקנות בקדס קידס ש"פתחו" חנות בקניון הוירטואלי. קדס קידס היא אחת המצטרפות המאוחרות לקניון. אולי בגלל שלפי סבינה דן, מנהלת השיווק בחברה הם בדרך כלל "פחות פונים לילדים, אלא מעדיפים מקומות שההורה משתלב בהם. קניון היינץ הוא היוצא מן הכלל. כאן אנחנו כן פונים לילדים פרופר, ומזמינים אותם לזכות במוצרים של קדס קידס. ויש לזה היענות מדהימה – הקצבנו לעניין 100 מתנות וכולן חוסלו, אחרי קמפיין שהיה כלום זמן באוויר".

אבל לרוב, קדס ממקדים את פעילותם האינטרנטית במועדון החברים של קדס, שקיים כבר שנתיים, וכולל למעלה מ-100 אלף משפחות.

"כיוון שאנחנו באים מפילוסופיה של זמן איכות של הורים וילדים", מסבירה דן, "החלטנו לתרגם זאת הלכה למעשה והקמנו אתר אינטרנט משלנו, שיש בו שאלון: עד כמה אתה מכיר את הילד שלך ועד כמה הוא מכיר אותך. המערכת עושה הצלבה בין הנתונים.

למרות שאין באתר פן מכירתי, יש בו כמובן הגרלת טיסה ליורו דיסני וקישורים לסניפים ולקולקציות. האם הורים קונים לילדיהם יותר קדס בגלל זה? זו שאלת מיליון הדולר, שאין איש שיווק שיודע לענות עליה, אולי כי הם מתעסקים בשיווק ולא במכירות והצלחתו של שיווק נמדדת בהיכרות עם המותג, ולא בשורה התחתונה בחשבוניות.

"אתה לא יודע למדוד את זה", מסבירה דן. "אנחנו מרגישים שהלקוחות שלנו אומרים 'וואלה, יש פה ערך מוסף שהמותג נותן לי, הוא לא סתם בא למכור בגדים. הוא נוגע ברגש. ומעורר בהורים סוג של הכרת תודה.

אבל בסופו של דבר, אתם רק מוכרים בגדים. אין מה להתבייש בזה.

"גם פוקס והוניגמן מוכרים בגדים אבל כל אחד צריך לומר מה הייחודיות שלו. אצלנו זה עולם פילוסופי של זמן איכות ויחס שווה לילדים".

גם האתר של יופלה שטוזים, מותג של תנובה שמיועד לגילאי 5-1, מיועד להורים. והם מתנפלים. בעיקר על חולצה ממותגת לילדים שילקו שם. "התחלנו עם 50 חולצות ועברנו ל-200 ביום", אומרת דפנה מילר מנהלת יחידה עסקית יוגורטים ומעדנים.

"יש בו משחקי צביעה פשוטים וקיבלנו מעל ל-80 אלף כניסות למשחקים. כבר נוצרו לו למעלה מ-17 קבוצות מעריצים בפייסבוק, לא רע למותג שנולד לפני חודש".

מפתח משחקים: משחקי הרשת הם נורא שנות ה-90

אביב היילווייל, מפתח משחקים, מכיר מקרוב את עולם משחקי הרשת. הוא עצמו עובד עכשיו על פיתוח דומה: "אינטראקטיב רידר", ספר וירטואלי שמקריא ספרים לילדים, עבור הוצאות ספרים.

"הרעיון הוא שאפשר להוסיף בו עולם תוכן שקשור לספר", הוא מבטיח, "לקבל קוד בתוך הספר שמחבר אותך לעולם תוכן שלם שקשור בו ומספר לך גם על ספרים אחרים של ההוצאה. הרעיון צמח מהביצים של קינדר. בשלב כלשהו קינדר הוסיפו קוד לאתר שלהם לצד המשחק הפיזי, באמצעותו אפשר לשחק במשחק באתר. זה הרחיב לך את חווית הביצה".

לפי היילווייל, שכרגע בונה משחקים לא שיווקיים ומפיץ אותם "משעמום, סתם בשביל לקבל 500 אלף צפיות", יש בעיה עם משחקי רשת.

"עשינו משחק למילקי ולאר.סי קולה במטרה לחזק קמפיין", הוא מספר. "אבל חברות האינטראקטיב מתקשות לתחזק את המשחק אונליין.

"באינטרנט יש המון אלטרנטיבות לילדים, אינסוף מגרשי משחקים, אז למה שיגלשו דווקא לאתר של שטראוס? קשה לבנות משחק שיגרום לילדים להמשיך להיכנס אליו והם בדרך כלל זונחים אותו. כי בחברה פוצצו בבאנרים, הכניסו ילדים ואז הכל נעלם".

מה חסר במשחקים האלה?

"ממה שאני רואה, המשחקים נורא דלים, נורא שנות ה-90. ואני לא חושב שצריך לבנות משחק מורכב מאוד. ברשת, המשחק הכי מטופש יכול להפוך למצליח מאוד, רק כי יש בו משהו נכון ברמת המשחקיות, באיך שהוא מרגיש, בכיפיות, מוזיקה נחמדה, תגובות נכונות של הדמות לשחקן. לא משקיעים בזה. לוקחים דברים קיימים, מעתיקים וזה יוצא רע. הססאונד גרוע, הממשק קשה אתה צריך להיכנס לכמה קישורים במקום שהם יבנו אפליקציה שהמשחק ישב על הדסקטופ ואפשר יהיה להפעיל אותו משם. כל זה כי חברות האינטראקטיב לא מבינות במשחקים".

מנפחים שקית שוקו באייפון

דוגמא טובה למשחק פשוט שמצליח, מגיעה מבית היוצר של המותג שוקו שוֹק: אפליקציית אייפון שהגיעה למקום ה-1 בדירוג אפליקציות חינמיות באפסטור העולמית. הודות למסך המגע של האייפון, אפשר לנשוף עליו ובכך "לנפח" כך שקית שוקו ולראות "מה קיבולת הריאות שלך".

גם היילוויל מפתח כעת משחק פשוט, של זריקת אבנים באגם, שמחקה את הזריקה באופן די מוצלח והוא מקווה למכור אותו לחברת מים מינראלים. "החוויה מחזקת את ערכי המותג ולכן כמעט כל משחק יכול להתאים, אם הוא בנוי טוב", הוא אומר.

יש לך דוגמא למשחק רשת טוב של חברה מסחרית?

"המשחק של במבה. רואים שהושקע בו המון מאמץ, זו גם דמות נורא מזוהה נורא פרנדלי והם הצליחו לעבור את המכשול הזה. כי יש מדרגה שצריך לעבור בשביל שמשחק באתר של מוצר יהיה אתר משחקים והם הצליחו, הרבה בזכות הדמות הזאת. הילדים ששיחקו עם במבה בשנים הראשונות יזכרו את המשחק כחוויה המעשירה מעבר לשקיות במבה שאכלו או לא אכלו.

במבה: משחק שעומד בפני עצמו

ואכן אסם היו ראשונים ביצירת חיבור בין משחק רשת ונאמנות למותג. יש להם נכס: השם במבה והתינוק של במבה. שניהם מזוהים עם החטיף של אסם באופן מושלם. "במבה היא מותג מסחרי שהוא אייקון תרבותי", אומרת איילת רוזן, האחראית על החטיפים באסם. "התינוק של במבה הוא המיקי מאוס של ישראל.

אסם יצרה 3 משחקי רשת מושקעים: "קווסט 1", "בעקבות החטיף החטוף" ו"במבה בממלכה הקסומה", שהפכו לפופולריים בזכות עצמם, אבל בה בעת הם מזוהים מאוד עם במבה. לכן משחקי במבה הם דוגמא טובה להצלחה שאנשי שיווק יצרצו לשעתק.

"ב-2008 העלינו את משחק הקווסט הראשון", סמפרת איילת רוזן, האחראית על תחום החטיפים בבמבה. "מאז העלינו שלושה משחקים כאלה לאתר של במבה, שהוא אתר ותיק. הם מוצלחים כי הם בנויים טוב, ויחד עם זה, הכל בהם נורא במבאי. למשל המשחק 'במבה בממלכה הקסומה' אתה במבון כזה שהולך ומחפש אתגרים. האופי הוא מאוד ילדי ותמים, אבל לא ילדותי. וכמו הבמבה החטיף, שהוא משהו שפונה לכולם, כך גם האתר".

מה זה נותן לבמבה?

"שהמותג מקיים בדיוק את מה שהוא מבטיח לצרכנים שלו. זה לא אתר מכירתי הוא מאוד נקי ונאיבי. ואם המשחק היה לו נעים וכיפי, הוא הופך לחלק מחווית הילדות שלו, כמו במבה, ואין דבר יותר טוב מזה לתדמית של במבה".

ומה אומרים הילדים?

הורה לילדה בת 7 אמר לנו שבעיניו זו "תופעה מבחילה, שלא דומה לוובקינז, אבל אני מניח שלא אוכל למנוע ממנה לגלוש לאתרים כאלה".

עובד לשעבר, שעבד באחד מפורטלי הילדים, יכול להעיד על התגובות שלהם מאחורי הקלעים. "כשעלה האתר של היינץ, המסחוּר זעק לשמיים", הוא אומר. "המתכונים היו: 'בורקס עם קטשופ' ובעצם הם נתנו חסות לעמוד הסלבס.

"יש לפורטל גרעין ילדים נאמן שחשו פגועים מאוד, והחלו לשגר טוקבקים עם תלונות: 'התמסחרתם, נמאס שאתם מנסים למכור לנו כל הזמן, אנחנו לא רוצים את הקטשופ שלכם'.

"כמובן שלא הרשו לנו להעלות לפחות 50 טוקבקים כאלה, שגם   אמרו 'תפסיקו, לא מספיק שוגי והוניגמן'? כי זה התחיל עוד הרבה לפני היינץ. ברור שאין ברירה לאתרי ילדים אלא להתמסחר במידה כלשהי, אבל חשוב לעשות זאת בצורה עדינה וחכמה. לא עם התוכי של שוגי מרוח בענק".

מתי התגברו המחאות?

"שוגי היה קמפיין גדול שרץ שם שנתיים. קראו לו 'שוגי – הכוח להצליח' והיו בו משחקים ושאלות כמו 'איך תצליח להיות תלמיד טוב'?

"אחרי תקופה, על כל קמפיין שהעלנו, גם קמפיין תמים של ענבי טלי, זרמו טוקבקים כמו: 'מספיק עם השוגי הזה. די עם זה, ואתם לא יכולים לכתוב פשוט על דברים שמעניינים אותנו? למה אתם מנסים לדחוף לנו מוצרים'? אבל לא העלנו אותם.
"מצד שני הטראפיק הכי גבוה באתר היה באתר של הוניגמן, כי זו היתה עיר וירטואלית, שם אתה מסתובב עם חברים ואוסף הנחות בהוניגמן קידס. למרות המחאות, מסתבר שזה קנה אותם".

בשורה לאמהות חד-הוריות: תוכנית הסיוע של משרד התמ"ת לאמהות שישתלבו במעגל העבודה יצאה לדרך. התוכנית כוללת בין היתר החזרים עבור הוצאות מטפלת שתשמור על הילדים בזמן שהאם יוצאת לעבודה, החזרים על שיעורי עזר לילדים, תשלום עבור הצהרונים וגם תשלום עבור הקייטנות שבהן יהיו הילדים בחופשה. היקף הסיוע לאמהות החד-הוריות יכול להגיע לכ-20 אלף שקל בשנה, וכ-300 אמהות חד-הוריות כבר נהנות מהתוכנית החדשה.

מה כולל הסיוע?
החזר תשלום למטפלת, שיעורי עזר וחונך לילדים עד סכום של 7,800 שקל בשנה; השתתפות של 500 שקל בחודש עבור כל ילד הנמצא בצהרון; החזר עד 5,000 שקל עבור כל ילד המשתתף בקייטנות בחופשות ואפילו החזר למקרה שהייתה שביתה והאם הזעיקה את אחד מבני משפחתה לשמור על ילדיה בזמן שהיא עובדת.

למי מיועד הסיוע?
הסיוע הוא לכל אם חד-הורית המצטרפת למעגל העבודה ומתחייבת לעבוד 22 שעות בשבוע או לאם חד-הורית שכבר עובדת ומגדילה את משרתה להיקף של 30 שעות בשבוע. גם אם שנמצאת בהכשרה מקצועית או פותחת עסק עצמאי זכאית לסיוע.

האם הסיוע תלוי בגובה השכר?
לא. השכר שמקבלת האם העובדת אינו רלוונטי. גם אם תשתכר 40 אלף שקל בחודש היא תקבל את ההטבות. ההטבות הן לאמהות לילדים עד גיל 12 המקבלות דמי מזונות מהביטוח הלאומי או הבטחת הכנסה.

אם יש לי ילד אחד עד גיל 12 ושלושה ילדים גדולים יותר, האם אקבל סיוע גם עבורם?
לא. תקבלי סיוע רק עבור הילד הקטן.

למשך כמה זמן מקבלים את ההטבות?
למשך שנה אחת מיום התחלת העבודה.

אני אם חד-הורית והתחלתי קורס של הכשרה מקצועית. האם אני זכאית לסיוע?
כן. תקבלי סיוע בהחזר תשלום על הצהרונים ובייביסיטר למשך כל התקופה שבה את נמצאת בהכשרה מקצועית. לאחר שתשתלבי במעגל העבודה, הסיוע יימשך עד לשנה מהיום בו התחלת לקבל סיוע. אם לא תשתלבי במעגל העבודה – הסיוע יופסק.

האם אני יכולה לקבל החזר על כל דבר שאני משלמת עבור הילדים שלי?
הסיוע ניתן על כל מה שמסייע לך ומאפשר לך לצאת לעבודה, וזה כולל החזר על תשלום עבור בייביסיטר עד 30 שקל לשעה והחזר תשלום עבור שיעורי עזר וחונכים לילדים. סכום ההחזר הכולל על הוצאות אלה הוא 7,800 שקל בשנה.

יש לי שלושה ילדים שנמצאים בצהרונים. האם אני מקבלת החזר על כולם?
כן. עבור כל ילד את מקבלת החזר של עד 500 שקל בחודש עבור צהרון.

במהלך חופשת הקיץ וחופשת פסח הילדים שלי היו בקייטנות כדי שאוכל לעבוד. האם אני זכאית להחזר?
כן. ההחזר הוא עד 5,000 שקל לשנה עבור קייטנות לכל ילד. אם יש לך שלושה ילדים את יכולה לקבל החזר של עד 15 אלף שקל.

איך אני מקבלת את ההחזרים?
עלייך לפנות למשרד התמ"ת ולמלא טופס הצטרפות לתוכנית. תידרשי להביא בין היתר אישורים על קצבאות הבטחת הכנסה או מזונות שאת מקבלת מהביטוח הלאומי. אם התחלת לעבוד עלייך להביא אישור מהמעסיק על העסקתך ועל היקף ההעסקה. אם את בקורס הכשרה מקצועית עלייך להביא אישור על כך. לאחר שייקבע כי את עומדת בתנאי התוכנית, יהיה עלייך להגיש קבלות על ההוצאות השונות, בהן עבור צהרונים וקייטנות.

איך אני מקבלת החזר עבור בייביסיטר? הרי אין להן קבלות.
במקרה כזה תצטרכי למלא תצהיר על כך ששילמת עבור שירותי בייביסיטר. הסכום המקסימלי להחזר הוא 30 שקל לשעה.

האם אמי או בתי הגדולה יכולות לשמש כבייביסטר ואקבל החזר?
כן. עלייך להגיש תצהיר על כך שהן קרובות משפחה.

אני עובדת בשעות הבוקר והזמנתי בייביסטר לערב כי יצאתי לבילוי. האם אני זכאית להחזר?
לא. ההחזר הוא על בייביסיטר, קייטנות וצהרונים שיהיו בשעות שאת עובדת. עלייך למלא בטופס הבקשה להחזר את שעות העבודה המדויקות שלך ולהראות שבשעות אלה נזקקת לשירותי בייביסטר או קייטנה.

אני עצמאית ועובדת מהבית. הזמנתי בייביסיטר שתשמור על הילדים בזמן שאני עובדת בחדר השני. האם אני זכאית להחזר?
בהחלט, בתנאי שיש אישור מרואה חשבון שאת עובדת מהבית ותצהיר שבו נכתב כי עבדת בשעות בהן נזקקת לבייביסיטר.

התחלתי לעבוד לפני חודשיים וחצי ורק עכשיו שמעתי על התוכנית. האם אני יכולה להצטרף?
כן. ההצטרפות היא למי שהחלה לעבוד ונמצאת במעגל העבודה עד שלושה חודשים.

למי אני פונה בשאלות או בבקשה להצטרפות לתוכנית?
למוקד הטלפוני במשרד התמ"ת שמספרו: .1-700-70-25-35

פורסם באתר ynet.

בסוף חודש אפריל השופטים דחו את ערעור המדינה ורשות המסים (שטענו כי הממשלה לא תוכל לעמוד בעלות התקציבית המוערכת בין 2 ל-3 מיליארד שקל בשנה) וקבעו כי הוצאות בגין השגחה וטיפול בילדים ייחשבו כהוצאות מוכרות במס של ההורים.

במה זה יכול לעזור לכיס שלכם?
מדובר בהכרה של 100% מההוצאה על מטפלות פרטיות ו-63% מהוצאה על מעונות יום, גני ילדים מתחת לגיל חינוך חובה וצהרוניות.

ממתי?
בעקרון תוכלו לקבל החזר הוצאות והכרה בהוצאות מטפלת וגני ילדים לצרכי מס החל מינואר 2010, אבל עד אז הרבה יכול להשתנות ומשרד האוצר כבר בודק אפשרות לחוקק חוק עוקף ל"חוק המטפלות" שיבטל את פסיקת בית המשפט.

מה יהי צריך לעשות כדי לקבל את ההטבה?
יש להגיש דוח מס ולהמציא הוכחות לפקיד השומה על קיום התשלום למטפלות, למעונות ולצהרונים. קבלה למשל היא הוכחה טובה לכך. ההנחיה היא לשכירים ולעצמאים כאחד.

האם מדובר על כל ההוצאה או רק חלקה?
כפי שאמרנו למעלה יוכרו 63% מסכום ההוצאה על מעונות ו-100% מהסכום על מטפלות וצהרונים. עם זאת, מרכיבי תשלום מסוימים, כמו אוכל, חוגי העשרה ולימודים, לא יוכרו כלל (לכן, במוסדות שלא מפרידים את רכיב האוכל בתשלום, יוכר הסכום רק ב-50%).

עד איזה גיל  אפשר לקבל ניכוי מס?
עד גיל 14 – עד גיל בית ספר יוכרו ההוצאות כפי שכתבנו למעלה, לאחר מכן יוכרו רק ההוצאות בגין המועדיות אחרי בית הספר.

לגבי מי מההורים חל הזיכוי?
על שני בני הזוג. אם שניהם עובדים, מחלקים את ההוצאה בין שניהם. במשפחה חד-הורית כל הסכום יוכר על ידי ההורה העובד. אם ההורים גרושים יזכה בהכרה ההורה שמשלם בפועל את ההוצאה. ראוי לציין כי ההכרה בהוצאות אלו מיטיבה במיוחד עם נשים בעלות משכורות גבוהות המשלמות שיעור מס גבוה.

מה עוד צפוי לנו?
משרד האוצר מקדם מצד שני תוכנית אחרת אשר מטרתה היא לסייע לנשים לצאת ולהשתלב בשוק העבודה כנראה במקום החוק לההכרה בהוצאות טיפול ילדים.

תוכנית האוצר אמורה להתחיל גם היא מינואר 2010 ובה תקבל כל אם עובדת נקודת זיכוי נוספת על כל ילד עד גיל 8 שמוסיפים 200 שקלים לתלוש, ומנגד יאבדו שאר הנשים העובדות (שאין להן ילדים עד גיל 8 ) את חצי נקודת הזיכוי שהן מקבלות כעת, כלומר יאבדו 100 שקלים.

מנתוני הלמ"ס עולה כי רק מחצית מהאמהות לפעוטות עד גיל שנתיים עובדות, לעומת 73% מהאמהות לילדים בגילאי 10 ומעלה. מה שמצביע על כך שאמהות לילדים קטנים מעדיפות להשאר בבית לשמור על הילדים. אם אותן אמהות לא יצאו בסוף לעבוד קופת המדינה כמובן רק תרויח כי היא תשלם פחות לנשים עובדות ותתן פחות לנשים עובדות שיש להן ילדים.

אז מה עכשיו?
ארגוני הנשים קוראים למשרד האוצר שאם מטרתם היא לסייע לנשים לצאת לשוק העבודה עליהם לקבל את פסיקת בית המשפט ולקדם את החוק להכרה בהוצאות טיפול בילדים.

יאמר לזכות משרד האוצר כי התוכנית שלהם היא כללית וכוללת אך אולי מעטה מידי. בעוד שחוק ההכרה בטיפול ילדים יכול לסייע בעיקר לנשים עובדות מבוססות שיש להן שכר גבוה ולא עוזר לנשים עובדות עם ילדים להן שכר נמוך. תוכנית האוצר מסייעת לנשים בעלות הכנסה נמוכה יותר מהתוכנית להכרה בהוצאות הטיפול בילדים.

לאשה בעלת שכר נמוך שאינה משלמת ממילא מס משמעותי התוכנית להכרה בטיפול בהוצאות לא תעזור לה כלל, מנגד תוספת של 200 שקל לתלוש זה לא דבר זניח אם כי אפשר לעשות יותר ואת זה אולי בתוכנית  "מס הכנסה שלילי".

נניח כי בכל זאת החוק להכרה בהוצאות טיפול ילדים יעבור, האם השוק ערוך לכך? נניח שנשים רבות ירצו להצטרף לשוק העבודה (בעיקר נשים שצופות שתהיה להן הכנסה גבוהה) וירצו לשלוח את ילדיהם לגן ילדים. האם יש מספיק גנים לקלוט את כל אותם אלפי ילדים החל מינואר 2010?!

בדיקה שעשה עידו סלומון מעיתון TheMarker מעלה שאין מספיק גנים!

עדכונים אחרונים

14/6/09 - הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר להכיר בהוצאות טיפול בילדים לצורכי מס ברוב של  16 נגד 3. על פי הצעת החוק החדשה שעברה עולה כי היא לא תתיר ניכוי הוצאות אלא תוסיף מדרגת זיכוי אחת (או מס הכנסה שלילי) לילד עד גיל 5, וזאת החל משנת 2011.

המשמעות של הוספת נקודת זיכוי בפועל היא תוספת של כ-180 שקל בחודש בלבד,  בעוד שעלות טיפול במעון-יום או אצל מטפלת נעה סביב 1,500-3,500 שקל לפחות. כמו כן, ההצעה מציעה תשלום יחסי בהתאם לחודשי עבודה, אך מתעלמת מהיקף המשרה ומכאן לא מאפשרת לנשים שעובדות בחלקיות משרה ליהנות מהטבה זו.

צריך גם להבין שההטבות המשמעותיות  יתחילו רק מ-2015 והוחלט רק על נקודת זיכוי אחת  ורק עד  גיל 5 ולא עד גילאים מבוגרים יותר של הילדים.

23/6/09 – הוועדה לקידום האישה עוקפת את האוצר. הוועדה החילה רציפות על הצעת החוק להכרה בהוצאות טיפול בילדים, אשר עברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת.

לפי הצעת החוק יינתנו נקודות זיכוי ממס עבור ילדים עד גיל 5 לאם כאשר שני ההורים עובדים במשרה מלאה או כאשר מדובר באם או אב חד הוריים העובדים במשרה מלאה. 5 נקודות הזיכוי עבור הילד הראשון, 4 נקודות עבור ילד שני, 3 נקודות עבור ילד שלישי ואילך. אשה שאינה מגיעה לסף המס תוכל לבחור בין מענק ובין העברת זכאותה לנקודות זיכוי לבן זוגה.

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה, ח"כ ציפי חוטובלי, אמרה: "הצעה זו שאושרה ע"י הכנסת בקריאה ראשונה בכנסת ה-17 מהווה אלטרנטיבה להצעת החוק הממשלתית שמבזה נשים ומבזה את פסיקת בית המשפט העליון. ההחלטה היום היא מסר לממשלה לשפר משמעותית את הצעת החוק הנוכחית. לכנסת סמכות מלאה להוביל מהלך אלטרנטיבי שיכיר בהוצאות טיפול בילדים ויזכה לתמיכת רוב חברי הבית".

29/6/09 - חוק המטפלות של האוצר עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ברוב של 34 ח"כים מול 24 ח"כים. בכך קידם משרד האוצר עוד קצת את החקיקה המבקשת לעקוף את פסק דין ורד פרי שנתן בית המשפט העליון בנושא.
שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר כי "בית המשפט לא ראה את התמונה הכוללת של מדינה הנמצאת במשבר כלכלי, ואני לא מתווכח עם השופטים. הצעתנו פרוגרסיבית יותר – התוספת בשכר איננה כמו שרצינו והיא פחות ממה שדורשת שדולת הנשים, אבל היא המעט ההכרחי מבחינה תקציבית כדי לשמור על יציבות הכלכלה והטובה לאמהות היא פי אלף מאפס הסיוע שניתן להם על ידי הממשלה הקודמת. מתן הפיצוי היה בידי ממשלת קדימה והיא לא הוסיפה לאמהות אפילו שקל אחד".

29/6/09 בצהריים -בישיבת הסיעה התעמת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם חברת הכנסת ציפי חוטובלי לאחר שזו מחתה על כך שהצעת האוצר לנקודת זיכוי במס לאישה עם ילדים שתאושר במסגרת חוק ההסדרים במקום הצעת חוק הוצאות טיפול בילדים, מעניקה לנשים עובדות רק פיצוי מזערי.חוטובלי אמרה בישיבת הסיעה כי היא אינה מעוניינת לחזור להצעת החוק המקורית שמטיבה בעיקר עם נשים בעלות הכנסה גבוהה שעוברות את סף המס, אלא לאמץ את הצעת האוצר אך להגדיל את הסכום שנשים יקבלו וגם להקדים את מועד התשלום.

12/7/09 - ועדת הכספים אישרה פשרת האוצר: נקודות זיכוי לאמהות – החל מ-2012.
לפי ההצעה, יבוטל המתווה ההדרגתי המתוכנן של תוספת נקודות זיכוי להורים עובדים עד שנת 2015, ובמקומו תינתן תוספת של נקודת זיכוי אחת עבור כל ילד עד גיל חמש החל בשנת 2012; האוצר יגדיל את הסבסוד למעונות ליותר ממיליארד שקל

13/7/09 – סיכום – הכנסת אישרה את חוק המטפלות ברוב של 62 ח"כים נגד 24. בתום יום דיונים סוער עברה הצעת החוק להכרה בהוצאות על מטפלות לילדים בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. על פי המתווה שהוסכם, החל מ-2012, אימהות הנמצאות מעל לסף המס יקבלו נקודת זיכוי נוספת עבור ילדים עד גיל 5.

איך ישפיע חוק המטפלות המתוקן על השכר?
האם החוק שאושר בוועדת הכספים לקריאה שניה ושלישית הוא טוב יותר או פחות מפסיקת העליון?
מה משמעות הפשרה שהושגה עם משרד האוצר, וכיצד יושפעו מחירי מעונות היום? פרופ' זימון מהחוג לכלכלה וחשבונאות באוניברסיטת ת"א עונה.

רוצים לקבל זוית נוספת לדברים?
ח"כ ציפי חוטובלי שגם מקדמת את החוק המדובר כותבת על כך במעריב, וגם לח"כ משה ורדי יו"ר ועדת הכספים של הכנסת יש השגות על ההצעה המדוברת. מוסיף על כך מיכאל תבור במאמרו "הכרה בהוצאות מטפלת: רעיון נכון, חשוב הביצוע".

תקראו את הרעיון של רותי בפלוס ואת ההסבר של הרהורים של אבא לגבי מטפלות אם כי מצב הסייעות במעונות היום לא וורוד כל כך בלשון המעטה, וקצת חשבון בבלוג של יופי.
אם אתם מתחברים לצורה צינית יותר והייתי אומר גם אגואיסטי לא אמהי ולא אנושי תקראו את הפוסט "אמא מתי אני".

וכן גם תמצאו מדריך (וידאו) להורים "איך תקבלו החזר מס על הוצאות מטפלת" באדיבות ערוץ 2.

לקריאה נוספת:

רשות המסים צריכה מטפלת - לכל אורך המאבק בפרשת המטפלות, לא הצליחה לצאת הרשות פחות ממוכה וחבולה מכל משבר.
"מכרנו את חוק המטפלות בנזיד עדשים" - למרות תקדים ורד פרי, למרות הפסיקה של העליון ולמרות שהיה נדמה שהנה, אנחנו שם – לא צעדנו ולו צעד אחד קדימה", קובעת בעצב ענת לב-אדלר ומבכה את גורלו של מעמד הביניים במדינת ישראל.

מה אפשר לעשות?
חתמו על העצומה – הכרה בהוצאות טיפול בילדים

האינטרנט מסוכן לילדים ומלא זבל. השאלה היא רק איך לשמור על הילדים מפניו, אם דרך סינון אתרים באינטרנט, או השגחה על ילדים באינטרנט.

משרד הבריאות פרסם לאחרונה הנחיות חדשות בנושא הזנת תינוקות. בין היתר מתייחסות ההנחיות לתקופת ההנקה המומלצת, לחשיפה ראשונה לטעימות מזון ולמתן מוצרי חלב לתינוקות.

המדריך להזנת התינוק והפעוט, שפרסם משרד הבריאות, נועד בעיקר לאנשי מקצוע שעוסקים בתחום הבריאות והתזונה, אך גם הציבור הרחב ובפרט הורים לתינוקות, יכולים להיעזר וללמוד מההנחיות שמתפרסמות בו.

מטרת ההנחיות שבמדריך היא לעודד ולהבטיח תזונה נבונה בתקופת הילדות ולקדם את הבריאות, בטווח הקצר ובטווח הארוך. ההנחיות שבמדריך מתבססות על המלצות גופים מובילים בעולם ומומחים בתחום תזונת תינוקות ופעוטות.

המדריך כולל מילון מושגים והמלצות רבות, ביניהן:
הנקה בלעדית עד סוף החודש הרביעי.
הנקה בשילוב טעימות מזון בשבועות 17 – 26: מטרת החשיפה לטעימות מזון היא לספק את הצרכים ההתפתחותיים של התינוק.
מעבר להזנה משולבת עם מזון משלים החל מגיל 26 שבועות, ומעבר הדרגתי לארוחות שמשלבות מזונות עשירים בברזל.
דייסות ודגנים מכילי גלוטן – מומלץ לחשוף את התינוק בחודשים 4 – 7, עדיף בשילוב עם הנקה, כדי להפחית את הסיכון להתפתחות צליאק.
מוצרי חלב וגבינות – מומלץ לדחות לגיל תשעה חודשים, מאחר והם מהווים מקור דל לברזל. חלב פרה, כמקור שתייה עיקרי, מומלץ לתת רק מגיל שנה.

בנוסף כולל המדריך מידע והנחיות בנושאי תוספי תזונה, תרכובות מזון לתינוק, אנמיה מחוסר ברזל, אלרגיות למזון, תפריט מומלץ בשנה השנייה לחיי הפעוט ועוד. במסמך שפרסם משרד הבריאות תוכלו למצוא את עיקרי ההבדלים בין ההנחיות החדשות להנחיות הקודמות בנושא הזנת תינוקות.

מניעת חנק ממאכלים נפוצים
תינוקות ופעוטות לא יודעים ללעוס ולבלוע נכון מוצרי מזון שונים, הם עלולים לשאוב אותם לריאות ולהיחנק. ארגון בטרם מפרסם אזהרות על מאכלים מסוכנים לילדים מתחת לגיל חמש והנחיות להאכלה נכונה.

המאכלים המסוכנים ביותר, שעלולים לגרום לחנק בקרב ילדים עד גיל חמש, הם מאכלים עגולים או קשים: תפוח עץ, גזר, ענבים, נקניקיות, פיצוחים, מסטיקים, סוכריות, זיתים, צימוקים, חמאת בוטנים ועוד. באזהרות שפרסם הארגון תמצאו אילו מהמאכלים שצוינו תוכלו לתת לילדכם, תוך נקיטת פעולות לצמצום הסכנה, ומאילו מאכלים יש להימנע לחלוטין עד גיל חמש.

עוד בנושא תוכלו לקרא באתר משרד הבריאות.