הספר "נקודה" מספר בהומור על מחלת ילדות (אבעבועות רוח) שצצה במפתיע, על הסקרנות שהיא מעוררת וההתמודדות עימה, עד שבסוף היא נעלמת (ולפעמים חבר אחר היא מבקרת).
בַּבֹּקֶר כְּשֶׁקַּמְתִּי, גִּלִּיתִי הַפְתָּעָה:
עַל הַיָּד הַקְּטַנָּה שֶׁלִּי צָמְחָהּ לָהּ נְקֻדָּה.
אֵיזֶה כֵּיף! נְקֻדָּה כָּזאת חֲמוּדָה,
עֲגֻלָּה, אֲדֻמָּה וּשְׁמַנְמַנָּה.
אַחַר כָּךְ נִבְהַלְתִּי נוֹרָא – אוּלַי זֶה רַק חֲלוֹם,
וְאֵין שׁוּם נְקֻדָּה?
שִׁפְשַׁפְתִּי חָזָק אֶת הָעֵינַיִם, וּבִמְקוֹם אַחַת – גִּלִּיתִי שְׁתַּיִם…
שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת אֲדֻמּוֹת וַעֲגַלְגַּלּוֹת, שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת כָּל כָּךְ יָפוֹת.
עומר וניצן גולדברגר
שמי מיכאל ואני ודינה אשתי הורים לארבע ילדים. כשנכתב הספר היינו הורים לשניים: עומר וניצן. כשקרה המקרה עומר היה כבן שלוש וניצן כבת שנה וחצי. בגילאים האלה הילדים סוף סוף ישנים לילות בלי הפסקה, נגמלים מחיתולים והולכים למעון…
כשהם הולכים למעון הם חוזרים חולים, עד שמתחזקת המערכת החיסונית שלהם. אז בוקר אחד קמנו כולנו ובאמת גילינו נקודה על היד של עומר. אחר-כך גילינו עוד אחת ועוד אחת ועוד ועוד. כל הגוף של עומר היה מלא בנקודות. אני זוכר את עצמי בתור ילד בן שש, מכוסה בנקודות אדומות מכף רגל ועד ראש, אני זוכר שהחום היה נורא, אני זוכר שגרד לי מאוד ואני זוכר שהתביישתי לחזור לכיתה מכוסה כולי בנקודות אדומות, המורה לריתמיקה הייתה צריכה לכנס את כל הכיתה ולהסביר שמיכאל היה חולה ושעוד מעט הוא יראה בדיוק כפי שנראה לפני המחלה.
כנראה שכשראיתי את הנקודות על עומר חשתי רצון לסגור חשבון עם המחלה הישנה שלי. עומר לא סבל כפי שאני סבלתי, כנראה בפרספקטיבה של ילד הכל נראה יותר ארוך ויותר קשה. אנחנו השתדלנו להנעים לו את הזמן, התייחסנו לנקודות כמו חברות ותיקות, הרי גם חברות ותיקות לפעמים קצת …. מציקות.
וכפי שקרה בסיפור הנקודות האדמדמות נדדו מעומר אל אחותו הקטנה ניצן. דינה ואני חילקנו בינינו את חופשת המחלה של הילדים … בזמן ששהיתי איתם התחיל הסיפור להיכתב בראשי, בהתחלה ניסיתי להתעלם ממנו כי אני סופר-חובב רציני (בפני עצמי בכל אופן) של סיפורי מדע בדיוני, אולם הסיפור קנה לא אחיזה במוחי ומשם הדרך אל ידי ואל דף הנייר הייתה קצרה. כל זה קרה לפני כשבע שנים כאמור, אני העברתי את הסיפור בדואר אלקטרוני בין חברים, בין הגננות של הילדים ונודע לי שהורים וילדים אוהבים אותו. יש שהדפיסו את הסיפור בבית על דף 4A והקריאו. פעם שהגעתי לעבודה הצביעה עלי אחת מהעובדות איתי והראתה לבנה ש"הנה הסופר שכתב את הסיפור נקודה". דינה אשתי וחברים אמרו שכדאי לי לבדוק אופציה של הדפסת הספר.
מהר מאוד גיליתי שכותבים צעירים בארץ נתונים במין פרדוקס, ממש מלכוד-22 מוכנים להוציא ספר שלהם לאור רק אם הם סופרים מוכרים, הם סופרים מוכרים רק אם יצא ספר שלהם לאור.
הסופר מיכאל גולדברגר
כשהגעתי לאחת מההוצאות הגדולות שאל העורך הראשי את עורכת המשנה שישבה מולי:
האם את יושבת מול דוד גרוסמן?
לא.
מאיר שלו?
לא.
אז …תגידי לו שאנחנו לא מעוניינים.
לעומת זאת כל ההוצאות בתשלום שמחות לקבל את הספר ולהדפיס אותו "בא הערב, נדפיס אותו" סח לי מישהו בטלפון כששאלתי אותו אם הוא הוצאת ספרים. זאת הסיבה שדחיתי את הוצאת הספר במשך שנים, עד שהגורל זימן לידי את הכתובת של הוצאת אוריון. כמה פגישות אח"כ כשהשתכנעו בהוצאה שאני מבין לקראת מה אני הולך התחלנו לעבוד על הספר.
אחד הדברים הראשונים שהבנתי הוא שזאת לא הולכת להיות משימה פשוטה, מי שמפנטז על מהדורות על גבי מהדורות כנראה לא מבין למה הוא נכנס. רוב ההוצאות גוזרות פעמיים קופון על מי שרוצה לפרסם ספר, הוא גם משלם עבור התהליך וגם לא מקבל את כל הספרים. לכן יש לשים לב טוב מאוד איזה חוזה הוצע לך. אחרי שמלאכת ההוצאה לאור הסתיימה מגיע שלב ההפצה והמכירה, אם עד עכשיו היה קשה, מעכשיו יהיה הרבה יותר קשה.
אני כותב הרבה סוגי סיפורים, מעט מהם הם ספרי ילדים. ההחלטה להוציא לאור דווקא את נקודה הייתה מכיוון שנראה היה לי שעם הספר הזה יש לי הרבה יותר סיכויים לחדור לשוק. מה שעניין אותי בכל הסיפור הוא החדירה לשוק, אני לא מתפרנס מכתיבת ספרים ולכן לא תלוי ישירות במכירת הספרים. חשבתי שלספר יש סיכוי טוב להשתלב בין ספרי ילדים אחרים, אפילו ספרים מהמוכרים יותר.
איך מגיעים לדבר כזה? לזה אפשר להגיע רק עם חשיפה, איך מגיעים לחשיפה? היום נראה לי שהדרך הטובה ביותר להגיע לחשיפה היא רשת האינטרנט. לכן שלחתי העתק של הספר לכל מי שאני מכיר, ביקשתי מי שאני מכיר שישלח לכל מי שהוא מכיר. לי זה לא עולה כסף, אם מישהו ירצה להדפיס את העותק זה מצויין, אם ירצה לקרוא ב EBOOK נהדר ואם ירצה לקנות עוד יותר טוב. אני את שלי השגתי.
להורדת הספר "נקודה" למחשב שלך בפורמט PDF – לחצי כאן
להזמנת הספר ניתן ליצור קשר עם דינה- 0523569095
או מיכאל- 0528747193
הסופר מיכאל גולדברגר michael.y.goldberger@gmail.com
איזה יופי של ספר! נראה מקסים. אני שמחה בשמחתך על הוצאת הספר. מזדהה עם הרגשתך כי גם אני הוצאתי לאור ספר. טוב שבאת זהיר ובחנת היטב את החוזה לפני שבחרת את ההוצאה לאור הראויה וחתמת איתם על החוזה. לא לכולם מתמזל המזל כמוך למצוא הוצאה לאור אמינה. יש הוצאות לאור שאינן משאירות לסופר לא ספרים ולא רווחים ומותירות אותו עשוק, זנוח וחסר אונים (מניסיון אישי).
בהצלחה!
תודה רבה על הביקורת.
את צודקת במאה אחוז לגבי ההוצאה. היתרון שלי שלא הייתי לחוץ להוציא את הספר. נכון שהוא שכב כמה שנים במגירה אבל יש לי עוד הרבה דברים במגירה. מעבר לזה מה דעתך על שיטת השיווק וההפצה (הספר מוצע חינם לכל דורש ברשת-ובתשלום בחנות), אני מאוד בעד כמובן שמי שבונה על פרנסה מספר שכתב יתקשה לפרסם את הספר שלו חינם. אני מאמין שלטווח הרחוק זה רק יעזור.
אגב, הספר נמכר בצומת ספרים במבצע.
תודה
מיכאל
יש לך מזל שהספר שלך נכנס למבצעים זה יעזור לך מאוד.
אני מצטרפת לדעתך ששיטת השיווק וההפצה לא הוגנות כלפי הסופרים. אבל באשר אליי המוציא לאור שאצלו הוצאתי את הספר שלי לא עשה שום מהלך להביא את הספר לחנויות. הספר שלי היה בקושי שבועיים בחנויות ורק בחלק קטן מהחנויות. לכן אני אומרת שיש לך מזל שלהוצאה לאור שלך יש יכולת להכניס את הספרים שלהם למבצעים. דרך אגב לא ציינת בפרטים של הספר שלך את שם ההוצאה לאור שבה יצא לאור ספרך. הוא יצא בהוצאת אוריון בסוף? אם לא תציין את זה לא תצליח למכור את הספר לחנויות ולספריות כי הם לא קונים מאנשים פרטיים אל רק מההוצאות לאור עצמן.
כמובן שאת צודקת, הספר יצא בהוצאת אוריון ואין לי מספיק מילים כדי לתאר כמה אורלי בעלת ההוצאה דוחפת אותו. אין לי שום ספק שהיא הטובה, המקצועית וההוגנת מבין ההוצאות הפרטיות!